שכר עבודה הנו אחת מזכויותיו הבסיסיות של כל עובד שכיר בישראל. שהרי, לא ניתן להתנהל ולהתקיים בכבוד ללא פרנסה ותשלום שכר חודשי קבוע.
כאמור, חוק שכר מינימום, הנקבע מדי שנה בחודש אפריל, מציב את רף השכר המינימאלי בשוק העבודה הישראלי, אשר לפיו מחויבים כלל המעסיקים במשק לתשלום שכר עובדים מינימאלי (לכל הפחות) התואם את רף השכר הקבוע בחוק.
המאמר הבא מבקש לבאר מושגים מרכזיים, השייכים לעולם השכר, ולסקור מהן זכויותיו המינימאליות של כל עובד, בנושא שכר.
הידעת?
מדי שנה, עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר, שמטרתו לבדוק את מדד השכר הממוצע במשק. כאמור, נתוני הסקר, מצביעים על פערי שכר הקיימים בין ענפי המשק השונים, ועשויים לחשוף את קוטביות השכר בחברה הישראלית, את המשרות הרווחיות ביותר בישראל, אל מול המשרות החלשות ביותר בישראל.
מנתוני הסקר, שנערך ברבעון הראשון של שנת 2008, עולה כי שכר המשק הממוצע עומד על 8,045 ₪ לחודש. עוד קובע הסקר, כי המשכורות הגבוהות במשק, שייכות לעובדי חברת החשמל, הזוכים לשכר חודשי בגובה של 18.5 אלף ₪, ועובדי המגזר הפיננסי אשר משתכרים 15.3 אלף ₪ בחודש.
לעומתם, הענפים החלשים ביותר במשק המרוויחים את השכר הנמוך ביותר במשק הם: ענפי החינוך, הבריאות, החקלאות (אשר משתכרים 5197), כאשר ענף עובדי שירותי האוכל וההארחה, מרוויחים את השכר החודשי הנמוך ביותר במשק, העומד על 3.6 אלף ₪ בחודש (ואולי אף בקרב עובדי ייצור במפעלים העובדים לרוב תחת בקרת שעון נוכחות).
מהו חוק שכר מינימום ?
חוק שכר מינימום (1987) הנו חוק שמטרתו להגן על זכויותיו הבסיסיות של כל עובד שכיר בישראל. מטרת החוק לייסד שכר יסוד מינימאלי, לו יהיה זכאי כל עובד בישראל, אשר מלאו לו 18 שנים.
זהו חוק, שמטרתו להגן בעיקר על העובדים החלשים, ולמנוע ניצול של עובדים בשוק העבודה הישראלי, באמצעות אכיפה הולמת מצד רשויות המדינה.
על סמך חוק זה, כל עובד, אשר מלאו לו 18 אביבים, זכאי לתשלום שכר עבודה חודשי, שאיננו פחות משכר המינימום החודשי הקבוע בחוק והוא: 3,710.18 ₪ לחודש (עבור משרה מלאה) ו - 19.95 ₪ שכר מינימאלי לפי שעה, לפיכך, כל חריגה מסכום שכר מינימום, הנו עבירה פלילית מצד המעסיק, ולכן יש באפשרותו של כל עובד לתבוע את זכויותיו, המגיעות לו על פי חוק, בבית הדין לעבודה.
מהו גובהו הממוצע של השכר במשק ?
בהסתמך על נתוני הסקר השנתי, המתבצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי השכר הממוצע במשק לשנת 2008 עומד על 8,045 אלף ₪ לחודש, נתון המסמל עליה בשיעור של 1.3 לעומת נתוני הסקר, שבוצע אשתקד (ברבעון האחרון של שנת 2007).
מהו שכר ברוטו ?
שכר ברוטו הנו שכר חודשי, הכולל את סך כל התשלומים המגיעים לעובד בעבור פרק זמן מסוים (חודש, סה"כ שעות עבודה) של עבודה, המשולמים לו מצד המעסיק. שכר ברוטו, אינו כולל את ניכויי החובה, אותם חייב המעסיק להפחית ממשכורתו של העובד. ככלל, תנאי שכר הנקבעים בחוזה ההעסקה כוללים לרוב את רכיבי שכר הברוטו.
מהו שכר נטו ?
שכר נטו הנו תשלום שכר, אשר ממנו הופחתו ניכויי החובה משכר הברוטו (לרבות: מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי ועוד).
מהו גמול (שכר) שעות נוספות ?
בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, על המעסיק לשלם לעובד בעבור שעות עבודה נוספות, החורגות ממסגרת מכסת השעות החודשית, הקבועה בחוזה ההעסקה. שכר התגמול הנקוב בחוק, בגין שעות עבודה נוספות הנו כדלקמן:
במסגרת של שישה ימי עבודה, מכסת השעות היומית הנה שמונה שעות, ואילו במסגרת של חמישה ימי עבודה, מכסת השעות היומית עומדת על 8.6 שעות. כלומר מעבר למכסת השעות הנ"ל, מחויב המעסיק לשלם לעובדיו תוספת שכר.
גמול השכר הניתן לעובד מצד המעסיק, עבור השעה הראשונה הנו תוספת של 125% והחל מהשעה השנייה ומעלה, על המעסיק לשלם לעובד תוספת שכר של 150%.
כמו כן, המעסיק גם מחויב לגמול שכר מיוחד עבור שעות נוספות בימי שישי או שבת, כאשר הגמול הכללי בעבור עבודה ביום מנוחה הנו: 150% אחוז, בעוד הגמול עבור שעות עבודה נוספות ביום מנוחה הנו 25% תוספת שכר, בעבור כל שעת עבודה נוספת.
מהי הלנת שכר ?
כאמור, על פי חוק הגנת השכר (1958) מחויב כל מעסיק לשלם לעובדיו את המשכורת החודשית, בסוף כל חודש, ולא יאוחר מהתאריך התשיעי לחודש העוקב. כל איחור במועד תשלום המשכורת, יחשב על פי חוק להלנת שכר, ולעבירה פלילית, המחייבת את המעסיק לשלם פיצויים לעובדיו, בנוסף לתשלום המשכורת, בגין הלנת שכר.
הפיצוי הכספי עבור הלנת שכר הוא כדלקמן: הסכום הגבוה מבין שתי האופציות הבאות:
- הפיצוי הכספי עבור הלנת שכר בשבוע הראשון עומדת על 5% מהשכר המולן, ואילו בשבוע השני עומדת על 10% מהשכר המולן.
- הפיצוי הנוסף, עבור הלנת שכר עובד הנה פיצוי הפרש ההצמדה למדד בתקופה שבין מועד תשלום השכר החודשי ועד ליום בו שילם המעסיק את המשכורת לעובד. מלבד זאת, חייב המעסיק לשלם תוספת שכר של 20% על הפרש ההצמדה למדד המחירים לצרכן, וסכום השכר המולן עבור כל חודש בתקופת ההלנה.
לסיכום, שכר עבודה חודשי הוא זכותו הבסיסית של כל עובד, וכל חבלה בזכות זו, עשויה לשמש עילה לתביעה בבית הדין לעבודה, ולפיצויים בגין הלנת שכר.
