מאמר זה מבקש לפרש את המושג עובד קבוע, לבחון את מעמדו של עובד קבוע בעולם העבודה הישראלי, ולסקור את מערך זכויותיו וחובותיו של עובד קבוע על פי חוקי העבודה והתקנות של המשפט הישראלי.
מזה שנים, כי הממשלה ומשרד התמ"ת, נוקטים במדיניות של העלמת עין כלפי אכיפה של חוקי עבודה. ככלל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מחזיק במספר קבוע וזעום של 22 פקחים, העוסקים במלאכת אכיפת זכויותיהם של 2.4 מיליון עובדים בישראל. לכן, אין זה פלא, כי במבצע אכיפה רחב היקף, שנערך בשנת 2006 ביוזמתו של שר התמ"ת וסגן ראש הממשלה, מר אלי ישי, נמצא כי 92% מהמעסיקים בישראל הפרו חוקי עבודה בסיסיים, לרבות: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שכר מינימום, חוק הודעה מוקדמת לעובד שפוטר, וחוקים אחרים.
עובד קבוע הינו עובד המועסק על פי כתב מינוי, לתקופה ארוכה ובלתי מוגבלת, הכפוף למערכת חוזית של יחסי עובד מעביד. עובד קבוע זוכה להגנה כפולה, הנובעת מתוקף חוקי מגן בסיסיים ומתוקף הסכמים קיבוציים (הסכמים מיוחדים הנחתמים בין איגוד העובדים בארגון לבין הנהלת הארגון) ולפיכך, הגנה כפולה זו, מעניקה לעובד הקבוע את מירב התנאים והזכויות בעבודה.
הגנה על זכויות העובד, כמוה כהגנה על כבוד האדם. מכאן, כי כל פגיעה בזכויות העובד, לרבות עובד קבוע, הנה עבירה פלילית הגוררת ענישה מתוקף החוק.
להלן רשימת זכויות המגן הבסיסיות המגיעות לעובדים קבועים:
1.הודעה בכתב - כל עובד קבוע זכאי לקבל ממעסיקו הודעה בכתב, אשר בתוכנה יהיו כלולים פרטי העובד ומעסיקו, תנאי העסקתו, תיאור תפקידו, היקף שעות תפקידו, שכרו, מועד תשלום משכורתו ותקופת העסקתו (כאשר במקרה של עובד קבוע תקופת העסקתו לא תצוין כמוגבלת) וזאת, עד 30 יום מתחילת עבודתו.
2.שכר מינימום- כל עובד, לרבות עובד קבוע, זכאי לקבל ממעסיקו שכר חודשי, שאיננו נמוך מגובה שכר המינימום הקבוע במשק, העומד על- 3710.18 ₪, כלומר 19.95 ₪ לשעה. שכר המינימום היומי, עבור חמישה ימי עבודה בשבוע הנו: 171.21 ₪, ואילו שכר המינימום היומי, עבור שישה ימי עבודה בשבוע הנו: 148.40 ₪.
3.מועד תשלום השכר החודשי - עובד קבוע זכאי לקבל את משכורתו ממעסיקו בתום החודש ולא יאוחר מהתאריך התשיעי לחודש העוקב. משכורת שלא שולמה במועדה, מוגדרת לפי חוק הגנת השכר (1958) כהלנת שכר, הגוררת אחריה סנקציה, המחייבת את המעסיק לשלם את משכורתו של העובד בתוספת פיצויים עבור הלנת שכר.
סכום הפיצוי יקבע לפי הסכום הגבוה מבין השניים:
א. בשבוע הראשון, גובה הפיצוי עבור הלנת שכר יהיה 5% מגובה השכר המולן, ובשבוע השני יהיה 10% מגובה השכר המולן.
ב. הפרש ההצמדה למדד בתקופה שבין מועד תשלום המשכורת החודשית ועד ליום בו שולמה המשכורת, זאת בתוספת של 20% על הפרש ההצמדה וסכום השכר המולן עבור כל החודש בתקופה זו.
4.החזרי נסיעות- בהתאם לצו הרחבה שחל על חוק הסכמים קיבוציים בנושא השתתפות מעביד בהוצאות נסיעה, נקבע כי עובד קבוע זכאי להחזר נסיעות בגובה תעריף נסיעה (הלוך ושוב) בתחבורה ציבורית, בשיעור של עד: 21.14 ₪ ליום עבודה.
5.דמי חג- בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, זכאי כל עובד, לרבות עובד קבוע, שצבר שלושה חודשי עבודה, לדמי חג שישולמו בגין היעדרותו במשך תשעת ימי החג הבאים : שני ימי ראש השנה, כיפור, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, שבועות ויום העצמאות (לא כולל ימי חג החלים בשבת).
6.דמי מחלה- עובד קבוע שאינו נמצא כשיר לעבודה בגין מחלה, רשאי לקבל דמי מחלה. גובה דמי המחלה יקבע בהתאם לחוזה האישי ובהתאם להסדרים הקיבוציים החלים על עובד קבוע. כאשר, ביום המחלה הראשון אינו זכאי העובד לתשלום, ביום השני והשלישי, זכאי העובד לדמי מחלה בגובה של 37.5% משכרו היומי, וביום המחלה הרביעי זכאי העובד לתשלום של 75% משכרו היומי.
7. שעות נוספות- כל חריגה ממסגרת שעות העבודה הנקובות בחוזה ההעסקה, מזכה את העובד, לרבות עובד קבוע, בתוספת שכר הקבועה בחוק. כאשר, בגין השעתיים הנוספות הראשונות, זכאי העובד לתשלום שלא יפחת מ- 125% משכרו הרגיל, ובגין השעה השלישית ומעלה זכאי העובד לתשלום שלא יפחת מ- 150% משכרו הרגיל.
8. דמי הבראה- במקור נועד תשלום זה לממן את נופשו של העובד, אולם עקב הסכמים קיבוציים שנחתמו בשנים האחרונות(בין ארגון העובדים הכלליים ובין ההסתדרות), ניתנים דמי הבראה אלו ללא תנאי (למעט הצורך בוותק של שנה לפחות כדי לקבל דמי הבראה). גובה דמי ההבראה עומד על סכום של 318 ₪ ליום, כאשר הסכום משתנה בהתאם לוותק ולהסכם הקיבוצי בו נכללים העובדים הקבועים.
9.חופשה/ שכר חופשה- על פי חוק חופשה שנתית (1951), זכאי כל עובד קבוע לחופשה שנתית. אורך החופשה יקבע בהתאם לוותק שצבר העובד במקום עבודתו.
במהלך ארבעת השנים הראשונות, זכאי העובד ל 14 ימי חופש. בעד השנה החמישית, זכאי העובד ל- 16 ימי חופש. בעד השנה השישית זכאי ל-18 ימי חופש, בעד השנה השביעית זכאי ל- 21 ימי חופש, והחל מהשנה השמינית והלאה זכאי העובד ל-28 ימי חופש. חובת המעסיק לשלם לעובד שכר חופשה בגין ימי חופש, בשווי שכרו הרגיל.
10.הפרשת קרן פנסיה- בנוסף לזכאותו של עובד קבוע לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות מצד מעסיקו, החל מינואר 2008 ועל פי הסכם שנחתם בין התאחדות התעשיינים וההסתדרות, זכאים כל העובדים השכירים במשק (בעלי ותק של למעלה מתשעה חודשי עבודה) להפרשת פנסיה בשיעור של עד 15% מהשכר הממוצע במשק (בתהליך מדורג של 5 שנים).
11. סיום יחסי עובד מעביד (הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין)- בהתאם להוראת החוק, עובד קבוע זכאי להודעה מוקדמת על פיטוריו בכתב, מצד מעסיקו, בהתאם לוותק שצבר העובד בארגון: עד חצי שנה- התראה של יום אחד בעבור כל חודש עבודה. שבעה חודשים עד שנה- התראה של ששה ימים ותוספת של יומיים וחצי בעבור כל חודש עבודה. שנת עבודה ומעלה- התראה של חודש ימים.
על עובד קבוע מוטלות שלוש חובות עיקריות:
עד תקופה של חצי שנה - עובד קבוע מחויב בהתראה של יום אחד, עבור כל חודש עבודה.
שבעה חודשים עד שנה - העובד מחויב בהתראה של שישה ימים ובתוספת של יומיים וחצי בעבור כל חודש עבודה. והחל משנת עבודה ומעלה- העובד מחויב בהתראה של חודש ימים.
מכל מקום, ניתן לראות כי עובד קבוע זוכה למעמד המלא ביותר מבחינת החוק. כמו כן, ניתן להצביע על העובדה כי מבין ארבעת סוגי העובדים הקיימים בארגון, עובד קבוע זוכה למרב ההגנות הארגוניות, זאת בשל מידת התאמתו לתפקיד וחשיבותו, חוזה ההעסקה ארוך הטווח הנחתם בינו לבין מעבידו וההסכמים הקיבוציים התומכים בעובדים קבועים. ואומנם, ייתכנו מקרים של הפרת זכויות בסיסיות גם בקרב עובדים קבועים, כגון: הלנת שכר, התחמקות מעסיק מהפרשת פנסיה, אי תשלום פיצויי פיטורין ומקרים נוספים.
באתר דיני עבודה, תוכלו למצוא מידע פרשני, מפורט ומלא אודות פסיקה בנושא זכויות העובדים, לרבות זכויותיו של עובד קבוע, ותוכלו להפנות שאלות אל הפורום המתקיים בנושא דיני עבודה.
באתר משפט בעבודה תוכלו למצוא מידע משפטי בנושא דיני עבודה וביטוח פנסיוני ותוכלו למצוא פירוש מעמיק לחוקי העובד, לרבות עובד קבוע.