ניתן עדיין למצוא ישראלים העובדים בעבודות חוץ, כגון – עבודות אריזה, מיון ירקות ופירות, ברפת – אולם קשה למצוא ישראלים העובדים בשדות. לעיתים קרובות, כאשר נפגוש ישראלי המספר לנו שהוא עובד בחקלאות, ייתכן שנסתכל עליו במבט של "יש לנו כאן משוגע לדבר"; אולם לרוב, מדובר יהיה באנשים טובים ו"אחרים", שאולי מאסו בחיי העיר הרועשת ובחרו בדרך אחרת.
ישראלים לא מעוניינים לעבוד בחקלאות
עובדה ידועה היא כי חיפוש עובדים בחקלאות היא משימה קשה עד כמעט בלתי אפשרית. חם, קשה והשכר די נמוך. ישנם ישראלים, צעירים בעיקר, המגיעים לתקופה קצרה, ומיד בורחים. גם אלו שמגיעים לעבוד, עושים זאת לאט, בקצב מאוד נינוח, לוקחים הרבה הפסקות, מתווכחים ומדברים הרבה, זאת בעוד עובדים תאילנדים הם מכונות של ממש, המסוגלים לעבוד בקצב אחיד, משך 12 שעות ביום.
חיפוש עובדים
ייתכן שחיפוש עובדים תאילנדיים הוא מהלך קל יותר לחקלאים מאשר חיפוש עובדים ישראליים, בשל שכרם הנמוך? נראה שלא. עובדים תאילנדים ועובדים ישראליים בחקלאות מקבלים שכר זהה; התאילנדים עולים לחקלאים אף יותר, בשל עלויות דיור. אין לחקלאים דבר נגד ישראלים; למעשה, הם מעדיפים להעסיק ישראלים, אבל רוצים גם שהעסק שלהם ישרוד ויתקיים. על אף הנאמר על חיפוש עובדים בחקלאות, ניתן עדיין למצוא מספר קיבוצים המתעקשים להעסיק רק ישראלים. ביניהם, הקיבוצים שדה אליהו, נאות סמדר, לוטן, הזורע והרדוף.
מי כן עובד בחקלאות
עובדים ישראלים בחקלאות מתחלקים לכמה קבוצות שונות: ערבים, קיבוצניקים ומושבניקים מעל גיל 60, שכבר עשרות שנים עובדים בשדות, וצעירים מעל גיל 20, רובם בני קיבוצים ומקצתם אידיאליסטים עירוניים. קשה למצוא עובד-חקלאי בן 45, כמעט כל העובדים מעל גיל 60. לא מעט מהחקלאים מעידים שהחקלאות היא עולם הולך ונעלם. אלו הממשיכים לעבוד בחקלאות, עושים זאת מסיבות שונות, שאחת מהן היא העבודה באוויר הפתוח, והקרבה לטבע – הריחוק מהבלגן והרעש של העיר, עושה להם טוב (מה יותר טוב מעבודה עם ארבעה כיווני אוויר, כשהאוויר הוא צח, נקי והסביבה שקטה?
עבודה תחת המזגן במקום עבודה בשדה
חיפוש עובדים בתחום החקלאות הוא מאתגר, כיוון שמדובר בעבודה קשה למדי. בתקופות עמוסות, העבודה היא מהזריחה עד שעות הערב המאוחרות. הדורות החדשים מעדיפים לשבת במתחם ממוזג, לתת לעובדים התאילנדים לעשות את העבודה, ולספור את המזומנים. רבים מביטים בערגה על דור המבוגרים, שהולך ונעלם – אלו שקמים לפני כולם, טרם הזריחה, ויוצאים לעבוד, יום-יום, משך שנים רבות.
שכר מינימום
שכר מינימום – זה יהיה שכרו של חקלאי ישראלי חדש. רוב העובדים עושים שעות נוספות ומרוויחים 4,000 ₪. לטובת תמרוץ העובדים בחקלאות, מעסיקים מעלים את השכר לאחר שנה או שנתיים. עובד וותיק יכול להרוויח 5,000 או 6,000 ברוטו לחודש – נמוך מהממוצע, אך לא משכורת רעב. על אף זאת, טוענים המעסיקים בחקלאות שישראלים אינם מעוניינים לעבוד אצלם, ולכן אין לחלקם ברירה, אלא להעסיק תאילנדיים.
