כידוע לכולם, ישנם היום לא מעט עובדים זרים בישראל. אולי בכמות הגדולה ביותר אי פעם, מאז קום המדינה. מה שרבים שוכחים הוא שאין שום מניעה להעסיק עובד זר, כל עוד העסקתו נעשה באישור ועל פי חוק. לצורך כך נחקק בישראל כבר ב-1991 חוק עובדים זרים, אשר מסדיר את כל הקשור לענייני דיני עבודה מבחינה זו.
חוק העובדים הזרים, מנקודת המבט של עורך דין דיני עבודה ומשפטנים באשר הם, בא למעשה לענות על שתי שאלות מרכזיות: הראשונה היא הדרך החוקית והנכונה להעסיק עובד זר והשנייה – הזכויות מהן נהנה העובד הזר במהלך תקופת העסקתו.
זהו העניין החשוב מכולם: עובד זר אשר מועסק בישראל על פי חוק, זכאי לאותם תנאי העסקה להם זכאי עובד ישראלי. לצערנו, מעסיקים רבים מנצלים את העובדה שהעובד הזר לא יודע אילו דיני עבודה נהוגים בישראל, ונמנעים מלהעניק לו את כל זכויותיו.
אם כן, חוק עובדים זרים בישראל מתבטא מעל לכל בכך שהעובד הזר החוקי, זכאי לשכר מינימום לכל הפחות, לתנאים סוציאליים מלאים ואף להפרשה לקרן פנסיה, לביטוח בריאות וכדומה. לכל אלו צריך לדאוג המעסיק, ממש כשם שהיה עושה אם היה מעסיק עובד ישראלי.
כך נכון גם לגבי פיטורין, למשל: העובד הזר זכאי לפיצויי פיטורין ממש כמו כל עובד אחר, בהתאם לוותק שצבר באותו מקום. זכויות עובדים באות לשמור על כל עובד באשר הוא בישראל, וגם עובד זר צריך לדאוג לקבל אותן.
ככלל, דיני עבודה בנוגע לעובדים זרים מעמידים לרשות המעסיק שלוש אופציות להעסקה חוקית של עובד זר:
חוק עובדים זרים קובע גם באילו ענפים יכולים לעסוק העובדים הזרים בישראל: חקלאות, בנייה, סיעוד, תעשייה ומסעדות אסיאתיות (רק אתניות, על פי החוק).
בשל המצב הביטחוני הרגיש בו נמצאת מדינת ישראל, דיני עבודה לעובדים זרים מתייחסים אחרת לאישורי העבודה עבור עובדים זרים שמגיעים מיהודה ושומרון, מה שמוגדר בפי רבים כשטחי הרשות הפלשתינית. עובדים אלו או מעסיקיהם יוכלו לקבל אישור עבודה רק באמצעות המת"ש (מדור התשלומים) – לו יש עשר יחידות שפרוסות בכל רחבי הארץ. קבלת האישור מותנית כמובן בבחינה ובבדיקה קפדנית של גורמי הביטחון השונים.
דיני עבודה מעניקים התייחסות ספציפית להקצאת מגורים עבור עובד זר, באופן טבעי, משום שהוא מגיע למדינה זרה בה הוא אינו מחזיק בבית משלו. על פי החוק, המעסיק הוא שצריך לדאוג למגורים ראויים עבור העובד הזר, עד שבעה ימים לאחר שסיים את עבודתו.
חוקי עבודה אלו מאפשרים למעסיק לגבות מהעובד הזר או לנכות משכרו תשלום מסוים על המגורים ועל הוצאות המיסים (ארנונה, חשמל, מים) בסכומים קבועים מראש. בכל מקרה, למעסיק אסור לנכות יותר מ-25% משכרו של העובד למטרה זו.
חשוב להדגיש כי דיני עבודה רואים בחומרה כל העסקה של עובד זר שלא כחוק. על פי התקנות כיום, קנס על מקרה כזה יהיה בגובה של עד 116,800 ₪, כשגם מאסר הוא עונש אפשרי – עד שנה מאחורי סורג ובריח.