לכל העובדים במשק הישראלי מגיעות זכויות שונות הנוגעות לתנאי העסקתם ועבודתם, לדוגמה זכויות בסיסיות כמו דמי הבראה, דמי נסיעה, הפסקות, שכר מינימום, חופשות, ימי מחלה בתשלום ועוד. עם זאת, עובדים רבים אינם מודעים לזכויות המגיעות להם על פי חוק, לכן חשוב לדעת כי הפרת הזכויות המגיעות לכל עובד יכולה לגרור ענישה על ידי בית הדין לעבודה ולתשלום פיצוי לעובד, כאשר במקרים מסוימים אין צורך להוכיח נזק שנגרם לעובד.
להלן פירוט של כמה מהזכויות הבסיסיות שמגיעות לכל עובד על פי חוק:
שכר מינימום – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 יחד עם חוק שכר מינימום (העלאת שכר – הוראת שעה), התשע"ה-2015, קובעים כי עובד זכאי לשכר מינימום או יותר. עובד שלא שולם לו שכר מינימום זכאי על פי החוק להשלמת שכר לשכר המינימום, ובנוסף בית הדין לעבודה יכול לפסוק לזכותו של העובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים.
הודעה על תנאי עבודה – חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, קובע שכל עובד זכאי להודעה מהמעסיק הכוללת את המידע כפי שנדרש בסעיף 1 לחוק.
חופשה שנתית – חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע שכל עובד זכאי לימי חופשה בהתאם לוותק שלו, ודינם של דמי החופשה ופדיון ימי חופשה הוא כדין שכר עבודה.
דמי נסיעה – צו הרחבה קובע כי המעסיק חייב להשתתף בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה כפי שמתעדכן מעת לעת.
הפרשה לפנסיה – צו הרחבה לפנסיית חובה מתאריך 6 במרץ 2011 מחייב את המעסיקים להפריש סכום מסוים לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים של העובד. כל עובד זכאי לביטוח פנסיוני ושיעור ההפרשות מהשכר הקבוע בחוק הוא: הפרשות מצד המעביד – 6%, הפרשות עובד – 5.5%, הפרשות לקרן פיצויים באחריות המעסיק – 6%.
דמי מחלה – חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, קובע את התנאים לקבלת דמי מחלה וצבירת ימי מחלה. באופן כללי, בעד היום הראשון למחלה אין זכאות, עבור היום השני העובד זכאי למחצית דמי מחלה והחל מהיום הרביעי למחלה הוא זכאי לתשלום מלא.
הפסקות – ביום עבודה של שמונה שעות לפחות העובד זכאי להפסקה לצורך מנוחה ולארוחה של 3/4 שעה לפחות, בערבי החג העובד זכאי להפסקה של חצי שעה. בזמן ההפסקה העובד רשאי לצאת ממקום עבודתו אלא אם הוא נדרש אחרת על ידי המעסיק בגלל שנוכחותו דרושה בזמן ההפסקה. אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו הוא זכאי לתשלום, אחרת ההפסקה אינה נחשבת כשעת עבודה.
לעובד מגיעות זכויות רבות, אך חלקן נחשבות למורכבות יותר, לכן לעיתים העובד זקוק לייעוץ על מנת לשמור על האינטרסים שלו ולממש את מלוא זכויותיו. בין הזכויות המורכבות ניתן למנות את הזכויות הבאות:
זכאות לשכר שווה – חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, קובע כי אין להפלות בין המינים בכל הנוגע לשכר או לגמול אחר בעבודה.
דמי הבראה – הזכאות לדמי הבראה לעובד מוסדרת בהסכם הקיבוצי הכללי הנוגע להשתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש, וכן בצו ההרחבה שהוצא לו וחל על כלל המשק. כל עובד זכאי לדמי הבראה לאחר שהשלים שנת עבודה, בהתאם להיקף המשרה והוותק שלו במקום עבודתו.
זכויות עובד בחברה בפירוק – עובד בחברה שהתפרקה או שהמעסיק שלו פשט את הרגל זכאי לקבל תשלומים שלא שולמו על ידי המעסיק, התשלום מגיע מהמוסד לביטוח לאומי. העובד זכאי להגיש תביעת חוב חברה בפירוק למוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון.
הודעה מוקדמת לפיטורים – מעסיק המעוניין לפטר עובד חייב לתת הדעה מוקדמת בכתב, ולאורך התקופה מרגע מתן הודעת הפיטורים בכתב ועד סיום העבודה המעסיק חייב לספק לעובד את כל תנאי העבודה שהיה זכאי להם לפני כן.
כדי למצות את כל הזכויות המגיעות לעובד על פי חוק, ובכל מקרה שבו הופרו זכויות בתחום דיני העבודה, העובד רשאי להגיש תלונה אל היחידה לאכיפת חוקי העבודה. את התלונה ניתן להגיש באמצעות אתר האינטרנט של משרד העבודה, יש למלא טופס מקוון, ובנוסף ניתן לשלוח את התלונה בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני, או באמצעות המוקד הטלפוני.
כמו כן, ניתן לפנות במקביל גם לבית הדין האזורי לעבודה כדי למצות את הזכויות המגיעות לעובד בהליך אזרחי.