זכויות עובדת בהריון הן מקבץ של זכויות מגן, הניתנות לנשים עובדות, במהלך תקופת היריון ולידה, מתוקף חוק עבודת נשים (1954).
ואומנם, על אף ההגנות הנרחבות הכלולות במארג זכויות עובדת בהריון, עדין ישנן מגבלות המצרות על הגנתה של אישה הרה עובדת.
אם כך, לאור עובדות אלו, קיימת חשיבות רבה לידיעה והכרה מלאה של זכויות עובדת בהריון ולכן, המאמר הבא מבקש לאגד לידי יריעה אחת, את מקבץ חוקי המגן החלים על אישה עובדת בתקופת הריונה, בתקופת חופשת הלידה, ובעת חזרתה למקום עבודתה.
הידעת?
מזל טוב, את בהריון!
אולם טרם נעסוק בזכויות, הנה כמה עובדות סטטיסטיות מעניינות, אך מאכזבות, על מעמדן של נשים הרות ועובדות בישראל:
לפי נתוני דו"ח הנשים בישראל לשנת 2006, שנתוניו פורסמו בספר שהוציאה שדולת הנשים בישראל, ניכר, כי על אף שמדינת ישראל נמצאת במקומות הראשונים במתן סיוע ותמיכה בטיפולי הפריה להורים, היא אחת מהמדינות המפגרות, בכל הקשור לזכויות האם העובדת, ולראיה: חופשת הלידה בישראל היא מהקצרות בעולם- ארבע עשר שבועות של חופשה בתשלום בלבד, זאת לעומת מדינות אירופאיות, כגון: שבדיה, דנמרק ונורבגיה אשר בהן אורך חופשת הלידה ללא תשלום המגיעה לנשים על פי חוק, הינה: 96, 50 ו- 53 שבועות בהתאמה.
נהוג לחלק את מארג זכויות עובדת בהריון לשלוש קטגוריות שונות: מארג זכויות עובדת בהריון, מארג זכויות עובדת לאחר לידה ומארג זכויות עובדת בעת חזרתה לעבודה מחופשת הלידה.
הואיל וכך, המאמר יעסוק בהתאמה בשלושת הקטגוריות השונות של הזכויות כמו גם החובות השונות החלות על העובדת או המעביד, ויבאר את משמעותן.
מהן זכויות עובדת בהריון?
בפרק זה נסקור את הזכויות והחובות של עובדת במהלך תקופת ההיריון, והן:
- חובת ההודעה למעסיק על היריון העובדת:
- כל אישה הרה, חייבת להודיע למעסיקה על הריונה עד לחודש החמישי להריונה.
- חומרים מסוכנים: אישה הרה העובדת במגע עם חומרים מסוכנים במקום עבודתה, או בסביבת עבודה, העשויה להעלות את חום גופה ליותר מ- 38.5 מעלות, במשך ארבע שעות רצופות, חובתה להודיע למעסיקה, כי היא בהריון תוך עשרה ימים מיום היוודעה על הריונה, בצירוף אסמכתא לכך מרופא. במקרה ונאסר על העובדת לבוא במגע יום יומי עם החומרים המסוכנים, חובת המעסיק למצוא עבודה חלופית לעובדת, אך אם אינו מוצא לה חלופה, היא זכאית לגמלה לשמירת הריון.
- ג. פטור משירות ביטחון: אישה הרה, המעוניינת בפטור משירות הביטחון, צריכה להודיע בכתב (בצירוף אישור רופא מומחה על בדיקת אולטרא סאונד, שבה נצפה דופק עוברי) על הריונה ללשכת הגיוס הסמוכה לאזור מגוריה, במידה והיא לפני גיוס, לקצין השלישות הראשי לצה"ל במידה והיא נמצאת בשירות סדיר, או לראש מנהל סגל בצה"ל במידה ומדובר בקצינה.
- עבודת לילה, שעות נוספות ושבתות: חל איסור על העסקת עובדת הרה יותר משישה ימי עבודה בשבוע החל מהחודש החמישי והלאה. חל איסור על העסקת עובדת הרה בשעות נוספות או בלילות החל מהחודש החמישי להריונה ואילך, אלא אם העובדת הסכימה לכך והביאה אישור רפואי שאין כל סיכון בריאותי בהעסקתה בתנאים אלו.
- היעדרות מהעבודה בגין טיפולים רפואיים: עובדת הרה, זכאית להיעדר מעבודתה במהלך תקופת הריונה, עד 40 שעות מבלי ששכרה יפגע (זאת בנוסף לימי מחלה צבורים) בגין ביקור אצל רופא או בתחנה לבריאות האם והילד. כאשר מדובר באישה, העובדת פחות מארבע שעות ביום עבודה (של שבעה ימי עבודה בשבוע), היא זכאית להיעדר עד 20 שעות במהלך תקופת הריונה.
- טיפולי הפריה: בהתאם להוראות החוק, עובדת הזקוקה לטיפולי הפריה למטרת הריון, רשאית להיעדר מעבודתה עד ארבע סדרות טיפוליות בשנה, שהם בתרגום לימים: 16 ימים, כאשר מדובר בחמישה ימי עבודה או 20 ימים, כאשר מדובר בשישה ימי עבודה (כל זאת תקף בהינתן אישור רפואי לכך מהעובדת, כאשר ימים אלו יהיו על חשבון ימי המחלה).
* ככלל, בכל הקשור לנושא ההפריות, דין עובדת כדין עובד. מעבר לכך, אסור למעסיק לפטר עובדת (או עובד) במהלך טיפולי ההפריה או בתקופה של עד 150 יום מתום היעדרותה בגין טיפולי ההפריה, למעט בהינתן אישור לכך ממשרד העבודה והרווחה.
- הפלה: במידה ועובדת עברה הפלה, היא זכאית לתקופת היעדרות בתשלום של שבוע ועד שישה שבועות בגין ההפלה, זאת כאמור, בהינתן אישור רפואי מתאים לכך.
- שמירת הריון:
- גמלת הריון: עובדת הרה הזקוקה להישאר בביתה, בגין סיכון רפואי לעוברה או לה, זכאית לקבלת גמלת הריון בגובה של משכורת מלאה (שאיננה פחותה או גבוהה מן השכר הממוצע במשק) בגין העובדה כי איבדה את יכולתה להשתכר בשל שמירת הריון.
- כיצד מקבלים גמלת הריון? על מנת לקבל גמלת הריון, על העובדת להיות תושבת ישראל, עצמאית או עובדת שכירה (אשר שילמה במהלך ששת החודשים מתוך ארבע עשר החודשים שקדמו למועד הפסקת עבודתה, דמי ביטוח לאומי). על העובדת להמציא אישור, שימולא בטופס של הביטוח הלאומי באמצעות רופא מומחה ללידה ולמחלות נשים, כי העובדת הייתה בשמירת הריון לפחות 30 יום ברציפות. וכי היא לא מקבלת גמלה נוספת מגורם אחר עבור שמירת הריון.
- בתום צבירה של שלושים ימי מחלה, ועד שנה מתום שמירת ההיריון, העובדת תהיה זכאית להגיש תביעה לביטוח הלאומי, בצירוף המסמכים הרפואיים המתאימים, לקבלת גמלת הריון.
- פיטורין בהריון: במידה והעובדת ההרה (עובדת זמנית ואף עובדת המועסקת בחוזה קצוב) מועסקת יותר מחצי שנה במקום עבודתה, אזי אסור למעסיק לפטרה. אולם, גם על אישה הרה המועסקת פחות מחצי שנה יש הגנה, כיוון שהחוק לשיווין הזדמנויות בעבודה אוסר על פיטוריה, ובלבד שמדובר במעסיק בעל שישה עובדים ויותר. בנוסף לכך, במידה וחוזה העסקתה של העובדת תם במהלך תקופת הריונה, אזי חייב מעסיקה לחדש את החוזה עמה.
כאמור, אם מעסיק קיבל אישור מיוחד לפיטורי עובדת הרה (או עובדת ששבה מחופשת לידה- עד 45 יום) ממשרד העבודה והרווחה, לאחר שהצליח להוכיח כי סיבת הפיטורין אינה בגין היות העובדת בהריון, אזי יש ביכולתו לפטרה.
אם כן, הצעד הבא לאחר הבנת זכויות עובדת בהריון הנו הבנת זכויות עובדת לאחר לידה.
מהן זכויות עובדת לאחר לידה?
בפרק זה נסקור את הזכויות והחובות של עובדת לאחר תקופת הלידה ובמהלך חופשת לידה, והן:
- הוצאות נסיעה לבית החולים: במידה ומרחק הנסיעה: מתחנת האמבולנס לביתה ולבית החולים עולה על 40 ק"מ, אזי היולדת תשלם רק בעבור 20 הקילומטרים הראשונים, בעוד שארית הנסיעה תמומן על ידי המוסד לביטוח לאומי.
- מענק לידה: כל יולדת, שהיא תושבת ישראל או אשת תושב ישראלי, ואשר ילדה את ילדה בבית חולים או התאשפזה בו לאחר לידתה, זכאית לקבל מענק לידה (אותו הדין יחול גם על יולדת שלידתה אירעה מחוץ לישראל, עובדת המועסקת בישראל, ושאינה תושבת אך ילדה בישראל, ואשתו של עובד שהועסק למשך חצי שנה לפני הלידה בישראל). באשר לגובה המענק, הדבר תלוי במספר הילדים שנולדו בלידה: ילד אחד מזכה ב-20% מהשכר הממוצע במשק, שני ילדים מזכים ב- 100% , וכך הלאה לפי הקבוע בחוק.
חשוב לציין כי, הורים מאמצים זכאים למענק לידה (אם ילדם נמסר להם עד היותו בן 10) וכמו כן, במידה ויולדת נפטרה, האפוטרופוס או בן זוגה זכאים למענק.
- חופשת לידה: לאחר הלידה, זכאית העובדת לחופשת לידה, שאורכה הוא 14 שבועות מיום הלידה, כאשר יש באפשרותה להתחיל את חופשת הלידה שישה שבועות טרם הלידה. כאשר מדובר באישה ההרה לתאומים, היא זכאית להאריך את חופשתה בשבועיים נוספים.
בנוסף לכך, זכאית היולדת לתשלום חופשת לידה מהמוסד לביטוח לאומי, זאת באמצעות הגשת בקשה, תוך צירוף האישורים המתאימים לביטוח לאומי.
לפי הוראות החוק, אסור למעביד להעסיק עובדת בחופשת לידה, אסור למעסיק לפטר עובדת במהלך חופשת לידה, ובמהלך תקופת חופשת הלידה נשמר רצף יחסי עובד מעביד וכל זכויותיה של העובדת, בגין הוותק שצברה בעבודתה. כמו כן, במהלך חופשת הלידה יופרשו מצד המעסיק, כל תשלומי קרן ההשתלמות והפנסיה לעובדת, במידה והעובדת תפריש את חלקה. עובדת, שתינוקה לא נותר בחיים זכאית לחופשת לידה מלאה (ואם ברצונה לקצר את חופשת הלידה, היא רשאית לעשות כן לפחות שלושה שבועות לאחר הלידה ובצירוף אישור רפואי בכתב. עובד, שבת זוגתו ילדה, זכאי אף הוא לחופשת לידה חלקית (בתנאי שאשתו ויתרה על יתרת החופשה, החל מתום מועד ששת שבועות החופשה שעברו מיום הלידה). חופשת לידה (או חופשת אימוץ), אף מגיעה לעובדת או עובד המאמצים ילד עד גיל 10, מיום הודעת פקיד הסעד על אישור האימוץ.
- במידה והעובדת או תינוקה מאושפזים בעת חופשת הלידה, העובדת תהא זכאית להארכת החופשה כמשך תקופת האשפוז (עד ארבעה שבועות).
- במידה והעובדת מעוניינת להאריך את חופשת הלידה, היא רשאית לקחת חל"ת- חופשה ללא תשלום לתקופה של עד שנה ממועד הלידה, ובלבד שעבדה 24 חודשים ברציפות טרם לידתה.
- דמי לידה: כל עובדת, שיצאה לחופשת לידה זכאית לדמי לידה, בגין אובדן כושר השתכרותה. דמי הלידה, ישולמו בתנאי כי העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי בעשרת החודשים מתוך ארבע עשר החודשים, אשר קדמו ללידה. גובה דמי הלידה יהיה שווה ערך למשכורתה בשלושת חודשי העבודה הקודמים ללידה (עד ארבע פעמים השכר הממוצע במשק עבור כל חודש). ככלל, דמי לידה מגיעים גם להורים מאמצים, כאשר, למען קבלת דמי הלידה יש למלא טופס תביעה לתשלום דמי לידה ולהגישו למוסד לביטוח לאומי.
- קצבת לידה: עובדת שילדה יותר משלושה ילדים בלידה אחת זכאית לקצבת לידה (3 ילדים מזכים ב-50% מהשכר הממוצע, 4 ילדים מזכים ב- 75% ו-5 ילדים מזכים ב-100% מהשכר הממוצע).
- קצבת ילדים: כל תושב ישראלי זכאי לקצבת ילדים עבור כל אחד מילדיו, שטרם מלאו לו 18 שנים, ובתנאי שהם שוהים בישראל. לקבלת הקצבה, יש להגיש בבית החולים טופס תביעה לקצבת ילדים עבור המוסד לביטוח לאומי.
- פיצויי פיטורין והתפטרות: במידה ועובדת התפטרה, בעת תשעת החודשים שלאחר הלידה, על מנת לטפל בתינוקה או בגין מציאת עבודה המאפשרת לה טיפול בילדה, אזי דין התפטרותה כדין פיטוריה ולכן תהיה זכאית לפיצויי פיטורין ממעסיקה.
החוק קובע, כי גם עובדת המאמצת ילד עד גיל 13 תהא זכאית לפיצויי פיטורין אם התפטרה, לצורך הטיפול בו. במידה והתפטרה העובדת אחרי הלידה כדי לטפל בתינוקה, אזי תהא זכאית לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום ממועד התפטרותה, וזאת בתנאי שהיא חתמה בלשכה, אך לא נמצאה לה עבודה.
לפי הוראות החוק אסור למעסיק לפטר עובדת בעת תקופת חופשת הלידה ועד 45 יום ממועד חזרתה לעבודה מחופשת לידתה. כמו כן, אסור למעסיק לפטר עובדת הנמצאת בחל"ת, בגין חופשת לידה, ועד 45 יום ממועד חזרתה לעבודה מחופשת הלידה, למעט מקרים בהם ניתן אישור מיוחד לכך ממפקחת עבודה אזורית.
כעת, הנדבך המתבקש לאחר הבנת מארג זכויות עובדת בהריון וזכויות עובדת לאחר לידה, הנו הכרת זכויות עובדת בעת חזרתה לעבודה מחופשת הלידה.
מהן זכויות עובדת בעת חזרתה לעבודה בתום חופשת הלידה?
בפרק זה נסקור את הזכויות והחובות של עובדת בעת חזרתה לעבודה בתום חופשת הלידה.
- הקלות מס: כל אם עובדת זכאית לתוספת של זיכוי מס בשווי 2.75 נקודות זיכוי. במידה ומדובר באם חד הורית היא זכאית לנקודת זיכוי מס נוספת.
- היעדרות בגין מחלת ילד: אם עובדת לילד עד גיל 16, זכאית לעד שישה ימי היעדרות בגין מחלת ילדה, זאת על חשבון ימי החופש והמחלה שצברה לעצמה, במידה ומדובר במחלה ממארת, תהא זכאית לעד 60 ימי היעדרות בשנה (כל זאת בתנאי שהגישה אישור רפואי למחלת ילדה).
לסיכום, אם פגעו באחת מזכויותיך או אם ברצונך לדעת מידע נוסף על זכויות עובדת בהריון או לאחר לידה תוכלי לפנות לערוצים הבאים:
- הקו החם לזכויות נשים בהריון, מעניק מידע וייעוץ בנושא זכויות עובדת בהריון.
- למידע מלא על זכויות עובדת בהריון, לידה ובן זוגה היכנסו לאתר ויצו.
- למידע וייעוץ משפטי בנוגע לתחום זכויות עובדת בהריון היכנסו לאתר עובדות.
- למידע כללי על הריון ולידה כמו גם על זכויות עובדת בהיריון היכנסו לאתר יולדת.
