ידיעת זכויות עובדים בפשיטת רגל והכרת רשת ההגנה החקיקתית, הפועלת למען עובדים שכירים בישראל, היא נכס, שעשוי לבוא לעזרתם של עובדים רבים, בעתות מצוקה, בהן מעסיקים פושטים רגל ומותירים את עובדיהם בודדים במערכה ומנושלים באחת, ממשכורתם ומביטחונם הכלכלי-תעסוקתי.
לנוכח העובדה, כי בעת האחרונה, ניכר כי מפעלים ועסקים רבים נקלעים למשברים כלכליים, המאלצים אותם להכריז על פשיטת רגל, דאג המחוקק להגן על זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד (1975) באמצעות חוק, המקנה לעובדים הנותרים מחוסרי פרנסה אפשרות לממש זכויות עבודה באמצעות צינור ההצלה של המוסד לביטוח לאומי.
אם כך, מאמר זה נועד לספק מידע כללי לעובדים, ואף למעסיקים, בנושא מימוש זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד.
פשיטת רגל היא סיטואציה משפטית, בה בעל עסק או חברה, הנקלע לחובות כספיים עקב הרעה בפדיון עסקיו, מנושל מהבעלות על נכסיו, זאת במטרה להחזיר חובותיו לנושיו, באמצעות כספי מכירת העסק. עצם ההכרזה על פשיטת עסק מצד בעל הנכס, מטרתה לבקש הגנה מן הרשויות על חובותיו כלפי נושיו.
פשיטת רגל היא הליך מוכר ומסודר, הנדון בבית משפט, שתכליתו להבטיח את קיומם של שני התנאים הבאים:
1.הסדרת הצו לכינוס נכסים מטעם החייב וחלוקת הנכס בין הנושים וההוצאה לפועל בהתאם להוראות החוק.
2.צעד שמטרתו לסייע לבעל נכס, שאינו מסוגל לשאת בנטל חובותיו לפתוח פרק חדש, לפטור אותו מכל חובותיו ולהגן עד כמה שניתן מהדורשים בתשלום חובותיו (הנושים וההוצאה לפועל).
אופיו הדינאמי של עולם העסקים המודרני ואי היציבות הכלכלית, הפוקדת את המשק הישראלי בשנים האחרונות, עשויה להסביר את העובדה כי לא אחת עסקים, חברות, תאגידים ומפעלים מכריזים על פשיטת רגל בשל קשיים כלכליים, ונאלצים בשל כך לפרק את עסקיהם ולפטר מאות עובדים. סיטואציה זו, עשויה לפגוע בזכויותיו האלמנטאריות של העובד, ולהותירו ללא פרנסה וללא אפשרות לפיצויים מצד המעסיק.
כתוצאה מכך, נחקק החוק לביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד (1975), שמטרתו להבטיח הגנה עבור כל עובד שכיר, אשר נושל מפרנסתו עקב פשיטת הרגל של מעסיקו.
לרוב, הגנות אלו, מיושמות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. כיצד? פשוט מאוד! באמצעות הפרשה על בסיס חודשי של אחוז ממשכורתו של כל עובד שכיר בישראל, המיועד לשמש כעתודה כלכלית, למקרים עתידיים של אובדן פרנסה או אי תשלום פיצויים לעובד, עקב פשיטת רגל של המעסיק.
מכל מקום, קיימת חשיבות רבה לידיעת זכויות עובדים בפשיטת רגל, בשל העובדה כי תיתכן הפרה בוטה של זכויות העובד בעת פשיטת רגל, מצד המעסיק.
החוק לביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד (1975), נחקק במטרה להעניק הגנה חקיקתית לעובדים, אשר נושלו מזכויותיהם בגין התמוטטות כלכלית של מעסקיהם והכרזתם על צו פשיטת רגל.
על פי הוראות חוק זה, כל עובד שכיר, אשר מעסיקו הכריז על פשיטת רגל או על פירוק החברה, זכאי לפיצויי פיטורין ולתשלום המשכורת שמעסיקו חייב לו, זאת בהתאם לגמלה המקסימאלית הקבועה בחוק. מעבר לכך, זכאי העובד לכספי הגמלה אשר לא שולמו לו מצד מעסיקו ואשר יופקדו לקופת הגמל שלו, על ידי המוסד לביטוח לאומי.
א.במידה וניתן צו פשיטת רגל או צו פירוק על ידי בית משפט מחוזי.
ב.במידה ומונה נאמן או מפרק על ידי בית המשפט המחוזי.
ג.במידה ואושרה התביעה ופרטיה על ידי מפרק החברה או על ידי הנאמן של פושט הרגל.
הגמלה לה זכאי עובד, אשר למעסיקו ניתן צו פירוק או צו פשיטת רגל מהביטוח הלאומי, כוללת את הסעיפים הבאים:
1.סכומי המשכורות שלא שולמו לעובד מצד מעסיקו.
2.פיצויי הפיטורין המגיעים לעובד , ואשר אין להם כיסוי בקופת הגמל.
הגמלה תחושב בהתאם לשיעור הגמלה המקסימאלי הקבוע בחוק, והוא (נכון לשנת 2008):
73,520 ₪. מעבר לכך, יתווסף תשלום של הפרשי הצמדה, אשר יחושב ממועד היווצרותו של החוב ועד לרגע תשלום הגמלה בפועל על יד המוסד.
1.שכר עבודה - מרכיבי השכר הנכללים לצורך חישוב הגמלה הם: משכורת בסיס, שעות נוספות, עמלות, מענקים, בונוסים, תוספת מחלקתית ומקצועית.
כאשר, בהתאם להוראות חוק הגנת שכר, שכר העבודה אשר יחושב לתשלום הגמלה לא יפחת משכר המינימום במשק.
2.דמי הבראה - כוללים את השכר שטרם שולם לעובד עד למועד הפסקת עבודתו ובעבור השנתיים האחרונות.
3.פדיון חופשה - יכלול את יתרת מכסת ימי החופש, שנותרה לעובד, עד למועד הפסקת עבודתו, כפי שמצוין בתלוש שכרו האחרון ובהתאם להוראות החוק.
4.משכורת 13 - החלק שלא שולם לעובד עד למועד הפסקת עבודתו, עבור השנה האחרונה.
5.ביגוד - החלק שלא שולם לעובד עד למועד הפסקת עבודתו, עבור השנה האחרונה.
6.פיצויי פיטורין - במידה והעובד איננו מבוטח בקופת גמל, שתפקידה להעניק כיסוי לפיצויי פיטורין בהסכם פנסיה מקיפה, המוסד לביטוח לאומי ישלים את החסר. מעבר לכך, התשלום יהיה בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורין ובכפוף להסכמים קיבוציים החלים על העובד.
7.קופת גמל - במידה והמעסיק לא העביר לקופת הגמל כספים, למען צבירה או הבטחה של זכויות עובד בעת עבודתו או בעת הפסקת עבודתו ובכפוף לתכתיבי הסכמים קיבוציים או חוזי עבודה שנחתמו עמו, אזי קופת הגמל תהיה רשאית לקבל גמלה בעבור תשלומים שנוכו או שלא הועברו אליה מהמעסיק.
*המוסד יעביר את כספי החוב לקופת הגמל, בכפוף לסכום המקסימאלי הנקוב בחוק הביטוח הלאומי (שהוא כפול מהשכר הממוצע במשק).
את התביעה, יש להגיש לנאמן של פושט הרגל או למפרק החברה, באמצעות:
טופס תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין בפשיטת רגל ופירוק תאגיד - להורדת הטופס
ובצירוף מסמכים רלבנטיים להוכחת החוב. מרגע אישור הזכאות לגמלה, תשלום הגמלה ישלח אל העובד באמצעות המחאה או כזיכוי לחשבון הבנק שלו.
לסיכום, על מנת לדרוש את המגיע לכם מתוקף החוק לביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד, חשוב שתהיו מודעים לכל פרט ופרט הנקוב בחוק.
מעבר לכך, אם פגעו באחת מזכויותיך, תוכל לבקר באתרים הבאים, על מנת לקבל מידע נוסף בנושא זכויות עובדים בפשיטת רגל: באתר המוסד לביטוח לאומי
ובאתר חדשות משפטיות.