חושב לעבור לארה"ב למטרות עבודה? עומד לפני יציאה לשליחות בחו"ל מטעם חברת ההייטק שבה אתה עובד? לפני אתה קופץ משמחה עד לשמיים, כדאי שתכיר את ההבדלים בתנאי העבודה במקום בו אתה עתיד לעבוד. אנחנו נתרכז כאן בארה"ב, הן מבחינת זכויות עובדים והן מבחינת הסתדרות והתאגדות עובדים במדינה.
אמנם אי אפשר להגיד זאת באופן גורף על כל התחומים כולם, אך ברוב הסעיפים המרכזיים ישנו שוני רב בין זכויות עובדים בישראל ובארה"ב. לכן, כבר עכשיו שנן את המסקנה הבאה: לא כל מה שמובן מאליו בעבודה בארץ, אכן מובן מאליו בארה"ב.
לפני שאתה טס, כדאי שתברר מראש לגבי התארגנות עובדים במקום העבודה אליו אתה אמור להצטרף (אם בכלל יש התארגנות כזו), על החוזים הסטנדרטיים עליהם חותמים העובדים, על הזכויות שמגיעות לך בתור תושב חוץ (מבחינת ישראל כמובן) ועוד. כך, לא תהיה מופתע משום דבר בהמשך הדרך.
בניגוד לישראל, בה גם פרטים וסעיפים קטנים ומזעריים כלולים ומקבלים יחס במסגרת קובץ דיני עבודה מסודר וקבוע, בארה"ב לא הכל מעוגן בחוק. דברים רבים שהתרגלת לקבל דרך קבע במסגרת החוק, נכללים כאן – או שלא נכללים – במסגרת חוזה העבודה הפרטי של כל עובד. המסקנה: קרא אותו בשבע עיניים לפני שתחתום.
כך, למשל, פיצויי הפיטורין אינם חובה בארה"ב. אם במסגרת החוזה תסכים עם המעביד שלך על פיצויים כלשהם במקרה שתפוטר, מה טוב. אם לא – דע שאין לך למי לפנות. מה שבישראל נחשב זכויות עובדים בסיסיות, בארה"ב הוא ממש לא כך.
חוק פנסיה חובה הוא אחד החוקים פורצי הדרך בעולם העבודה הישראלי. זכויות עובד בסיסיות לכל שכיר. בארה"ב התמונה שונה. לכן, אם אתה בונה על קרן פנסיה מפנקת במהלך שהותך ברילוקיישן בארה"ב, כדאי שתשקול לחסוך בעצמך. על פי חוק, אם החברה בה תעבוד אינה מעסיקה מעל 50 עובדים, המעביד לא חייב לחסוך לקרן הפנסיה של כל עובד. עניין זה נתון לשיקולו. לכן, לגודל החברה אליה תתקבל יש חשיבות עצומה גם מבחינת הזכויות הסוציאליות שלך.
גם התאגדויות עובדים, אשר בישראל נחשבות לנפוצות מאוד (כ-40% מהעובדים בישראל מאוגדים תחת ארגוני הסתדרות כאלו או אחרים, גבוה מרוב מדינות העולם המערבי), הן עניין נדיר יחסית בארה"ב. למעשה, רק מעט יותר מ-12% מהעובדים באמריקה מאוגדים תחת הסתדרות כללית כלשהי.
בישראל, קיימים ארגוני הסתדרות שונים: הסתדרות הרופאים, הסתדרות המורים, הסתדרות העובדים החדשה ועוד. ארגוני ההסתדרות בארץ הינם ארגונים חזקים, אשר יש להם השפעה וסמכויות בנושא זכויות עובדים. על מנת להיות חבר הסתדרות בארץ יש לשלם דמי חבר הסתדרות, הנקבעים בהתאם להסדרים במקום העבודה. בארה"ב התארגנות עובדים היא משהו מאוד נדיר – וגם עליו יש מגבלות. לדוגמא: בניגוד לישראל, שביתה של עובדי ציבור ומדינה פשוט אסורה על פי חוק במדינות רבות.
ומה זה אומר מבחינתך? שהשמירה על זכויות עובדים היא באחריותך ובאחריות עמיתיך בלבד. אם לא תתאגדו ותתארגנו יחד במקרה של פגיעה בזכויות שלכם, איש לא יעזור לכם כנראה. בארה"ב אין יו"ר הסתדרות חזק, שמשפיע על כל המשק.
אגב, זכויות עובדים חשובות מאוד קשורות גם ללידה: בישראל חופשת הלידה הקבועה בחוק היא שלושה חודשים (ניתן להמשיכה לעוד שלושה חודשים בתשלום). בארה"ב החופשה היא לרוב שישה שבועות בלבד, תלוי במדינה בה אתם עובדים. עוד משהו שכדאי לקחת בחשבון.