מעסיקים רבים מבקשים לקלוט לעסקיהם את העובדים המתאימים והטובים ביותר. תהליך קליטת עובדים מתחיל בשליחת קורות חיים ועובר דרך ראיונות ומבדקים מסוגים שונים. לעיתים, התהליך הינו ארוך וממושך והסובל העיקרי ממנו הוא המועמד. חיפוש עבודה נחשב לעיסוק מתיש ומחייב גיוס משאבי נפש רבים. צריך לזכור, כי מבקש העבודה רוצה להגיש מועמדות לכמה וכמה משרות אפשריות ומתאימות ואז התהליך יכול לגזול ממנו גם משאבים כספיים. המחוקק הישראלי שתפקידו להסדיר את מערכת היחסים בין המעסיקים לעובדים נתן את הדעת גם על סוגיה זאת, ולכן, חוקק בינואר 2015 חוק המחייב את המעסיק להעביר מידע למועמד על תהליך קבלתו לעבודה.
המחוקק מנסה לראות את כל התמונה ולכן, החוק קובע סייגים שונים שמתחשבים הן בעובדים והן במעסיקים. משום כך, החוק חל רק במקרים אלו:
במקרים אלו יש חובה על המעסיק למסור את הפרטים הבאים:
ההודעה חייבת לכלול פרטים אלו:
אכיפת החוקים הללו מתבצעת על ידי בתי הדין לעבודה אשר מוסמכים לקבל החלטות כנגד מעסיקים אשר הפרו זכויות עובדים בנושאים אלו ואחרים. כל מועמד שסבור כי במקרה שלו המעסיק לא פעל על פי החוק רשאי להגיש תביעה בעצמו או דרך עורך דין.
צריך לומר, כי החוק נועד לסייע למועמדים לנהל חייהם בצורה תקינה ככל האפשר בעת חיפוש עבודה, אבל, לעיתים, הרושם הראשוני שמתקבל אצל מועמד שנדחה הוא לא נכון או מדויק. עורך דין שמייעץ בנושא יכול לראות דברים אחרת, ולכן, לייעץ לו לא להגיש תביעה ולשמור את האנרגיות לחיפוש עבודה במקום חדש. בית הדין מפרש, במקרים רבים, חוקי עבודה כלשונם, אבל לכל שופט יש בהחלט שיקול דעת להחליט שהמעסיק אכן פעל נכון במסגרת מגבלות החוק. במקרה כזה, התביעה תידחה והמגיש יינזק.
חוק מסירת מידע למועמד הוא נכון ומועיל למועמד, ובמידה רבה, גם למעסיקים עצמם ולשמם הטוב. רבים מהם אינם מודעים למתח שבו שרויים המועמדים, אחרים לא חושבים עליהם בגלל לחצי עבודה או בגלל סיבות אחרות, ולמעשה, החוק מזכיר להם את חובותיהם.
נכתב ע"י תנועת דרור ישראל, הפועלת בשיתוף הסתדרות העובדים להפצת והנגשת המידע אודות חוקי עבודה וזכויות עובדים בקרב ציבור העובדים בישראל.