התמחות בחו"ל הפכה לאחד מן הצעדים המשמעותיים להתקדמות מהירה ונכונה בסולם הקריירה האישי.
על פי רוב, התמחות בחו"ל נעשית מתוך שיקולים מקצועיים ואף כלכליים, שכן סטודנטים מצטיינים המחפשים את טבילת האש הראשונה בתחומם ההכשרתי, חייבים לעמוד בתקופת סטאז', המקנה להם את הסרטיפיקטים או את האסמכתא הרשמית, כי הם מוכשרים דיים ובקיאים דיים לעמוד בפני אתגרים מקצועיים ולהצליח בעבודתם.
בארץ, התמחות בחו"ל נחשבת ליתרון מובהק, שכן תקופת התמחות בחו"ל, לא רק מקנה התחככות ממשית עם אתגרים מקצועיים במדינה זרה, אלא מקנה ניסיון שלא יסולא בפז. מעבר לכך, סטודנטים ישראליים המסיימים תארים בארכיטקטורה, רפואה, רוקחות, עיצוב פנים ומשפטים, על פי רוב מתקשים למצוא עבודה, בשל חובת ההוכחה לניסיון עבודה, זאת מעבר לסטאז' שביצעו למען קבלת התואר.
לפיכך, סטודנטים רבים, שזה עתה סיימו את לימודיהם האקדמאים, מוצאים כי התמחות בחו"ל, תפתח בפניהם את הדלת אל העולם המקצועי בו התמחו.
במאמר הבא נציג את הסוגיות העיקריות העולות בפני סטודנטים המעוניינים לעבור התמחות בחו"ל ואפילו שוקלים המשך של לימודים בחו"ל.
אולם טרם נרד לשורש העניינים תחילה נבאר מה עומד מאחורי המושג: התמחות בחו"ל.
ניתן לסווג את המושג סטאז' התמחות לשני פירושים עיקריים:
מחד גיסא, ישנה התמחות מקצועית, שהיא חלק מהותי ובלתי נפרד מזכאותו של סטודנט לרפואה למשפטים לרוקחות לרפואת שיניים לאדריכלות ולרואי חשבון, אשר מחייבת כל סטודנט לעמוד במכסת שעות של סטאז' אשר במסגרתם יתנסה בפועל ובאופן מקצועי עם תחום לימודיו, זאת על מנת ללמוד את הפרקטיקה והנהלים המקצועיים, ירכוש ניסיון "בשטח" וידע כיצד להתמודד עם אתגרים, קשיים ובעיות שונות העשויות לצוץ במהלך העבודה (כי אין חכם כבעל הניסיון).
מאידך גיסא, ישנה התמחות מקצועית, אשר אף היא נעשית על רקע מקצועי, אומנם מטרתה העיקרית היא לצבור ניסיון מוכח בתחום המקצועי בתור עובד מן השורה.
חשוב לציין, כי ההבדל העיקרי בין שתי סוגי ההתמחויות טמון בעובדה הפשוטה שסטאז' בהגדרתו האקדמית, נחשב לחלק מחובותיו של הסטודנט למען קבלת התואר, ואילו סטאז' בהגדרתו החופשית, נחשב לאופציה הנתונה לשיקול דעתו של הסטודנט בלבד.
כאשר מדובר בהתמחות אקדמית, המהווה חלק מתנאי הקבלה לסיום התואר, אזי על הסטודנט להתייעץ עם הסגל האקדמי או עם ועדת הסטאז' על המוסד האקדמי בו הוא מעוניין לבצע את תקופת ההתמחות. סוגיה זו הנה חשובה מאוד, זאת לנוכח העובדה כי פעמים רבות, סטאז' בחו"ל אינו עומד בקריטריונים האקדמיים לקבלת תואר מוסמך, ולפיכך מדובר בצעד העשוי לחבל במקצועיות הסטודנט.
יחד עם זאת, התמחות בחו"ל מטעמים אקדמיים היא דבר מקובל ומוערך בקרב הסגל האקדמי, אולם מותנה כמובן בבדיקה מקדימה וראויה של המוסד בו תתבצע ההתמחות, תוך בחינת הקריטריונים והשוואתם למבחני הסף בארץ.
ההתמחויות הפופולאריות הנן: התמחות ברפואה, רפואת שיניים, רוקחות, וטרינריה, משפטים (בעיקר התמחות בחו"ל בתחומים הבאים: משפט בינלאומי, זכויות יוצרים, פתרון סכסוכים, קניין רוחני, משפט סביבתי, משפט מסחריימי וזכויות אדם), אדריכלות ועיצוב פנים, עיתונאות ומנהל עסקים.
טרם התחלת התמחות בחו"ל, מומלץ תחילה לברר באיזה מדינה כדאי לכם לבצע את ההתמחות: באיטליה, אוסטרליה, אוסטריה, ארה"ב, בריטניה, קנדה, רומניה, הונגריה ? ההחלטה כמובן תנווט את אופי חייכם בתקופת השהות, אופציית המגורים ויוקר המחייה.
מומלץ לשאול קולגות, מכרים או חברים, אשר התנסו בכך בעבר, ולברר מהם הרשמים הכלליים שלהם, הטיפים והקשיים עמם אתם צפויים להיפגש במהלך תקופת ההתמחות.
על פי רוב, התמחות במדינה זרה, מתאפשרת רק לנוכח הוצאת אשרת ויזה מיוחדת של התמחות, מהלך, אשר לעיתים עשוי להתפרס על תקופה של עד שנתיים (במקרה של ארה"ב), לפיכך חשוב לתכנן את כל הבירוקרטיה מראש.
נדבך נוסף, המומלץ במיוחד לסטודנטים המתכננים תקופה של התמחות בחו"ל, הוא דאגה לרישיון עבודה בחו"ל ולחפש במקביל עבודה (שכן לעיתים קרובות התמחות איננה כרוכה במשכורת, וגם אם כן, מדובר בשכר זעום. לפיכך מומלץ לחפש עבודה טרם התחלת ההתמחות).