חוסר האיזון בין כוחו של המעסיק ובין זכויותיו של העובד ניכר היטב בחקיקה של דיני עבודה, אשר נועדה לספק מענה משפטי מיידי וצודק לעובדים אשר מעמדם במקום עבודתם עורער או זכויותיהם הבסיסיות נפגעו.
למרות שבישראל ישנם מקרים רבים של חוסר צדק כלפי עובדים, החקיקה בישראל בתחום של דיני עבודה היא מן המתקדמות בעולם.
במאמר הבא, נעסוק בתחום הרחב של דיני עבודה וכיצד ניתן להגן, לממש ולהבטיח את זכויות העובד בישראל.
מהם דיני עבודה?
דיני עבודה הם מקבץ של חוקים במשפט העבודה הישראלי, המאגדים לתוכם את מערך החובות והזכויות החלים על העובדים והמעסיקים בישראל. מדובר בחוקים התקפים לכל סוגי העובדים בישראל (עובדי קבלן, עובדים זרים, פרילנסרים, עצמאיים, שכירים, בכירים וזוטרים) ומכתיבים את נורמות העבודה בישראל ואת הסדרת יחסי העבודה בתחומים הבאים:
- הסדרת סוגיות משפטיות בתחום היחסים שבין ארגוני עובדים למעסיקים, כגון: הסכמים קיבוציים וזכות השביתה.
- הסדרת סוגיות משפטיות בתחום היחסים שבין עובדים למעסיקים (תנאי שכר, חוזי עבודה, תנאי עבודה ועוד).
- הסדרת סוגיות משפטיות בתחום היחסים שבין ארגוני מעסיקים וארגוני עובדים.
כל סוגיה משפטית נידונה בבית משפט לענייני עבודה בפריסה ארצית.
כיצד ניתן להגן על זכויות העובד במסגרת דיני עבודה?
תחום דיני עבודה, כולל בתוכו מספר חוקי מגן בסיסיים בתחום העבודה אשר מהם נגזרות זכויות היסוד של כלל העובדים בישראל, אשר אסור להפר אותן או לוותר עליהן גם כאשר אין הזכויות הללו לא מעוגנות בחוזה העבודה האישי הנערך בין העובד למעסיק.
עקרונית ישנם שני אמצעים לאכיפת זכויותיו של העובד:
- אמצעים עקיפים – הכלים העקיפים העומדים לרשות עובדים בישראל אשר מעסיקיהם פגעו בזכויותיהם הבסיסיות הם: זכות השביתה, חופש ההתאגדות והסכמים קיבוציים.
- אמצעים ישירים – הכלים הישירים העומדים לרשות עובדים בישראל אשר זכויותיהם חוללו על ידי מעסיקיהם הם למעשה הכלים החקיקתיים בתחום של דיני עבודה וחוקי עבודה, לרבות חוקי המגן הנחקקים על ידי הריבון ומחייבים כל מעסיק לקיימם ולספק את התנאים הבסיסיים המגיעים לכל עובד במדינת ישראל מתוקף החוק.
תחת מטריית חוקי המגן בתחום של דיני עבודה נכללים החוקים הבאים: שכר עבודה מינימום, הגנת שכר, גיל העבודה המינימאלי, הזכות לחופשה, שעות עבודה, הזכות לחופשה, הגדרת שבוע עבודה, ימי מנוחה, הפסקה ועוד.
מהם חוקי העבודה המגנים על זכויות העובדים בישראל?
בין חוקי העבודה המגנים על זכויות העובדים במדינה, ניתן למנות את החוקים הבאים:
חוק דמי מחלה (1976) , חוק ארגון הפיקוח על העבודה (1954), חוק שכר מינימום (1987), חוק הגנת השכר (1958), חוק חופשה שנתית (1951), חוק ההסכמים הקיבוציים (1957), חוק יישוב סכסוכי עבודה (1957), חוק פיצויי פיטורים (1963), חוק עבודת נוער (1953), חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (1988), חוק פיצויי פיטורין (1963), חוק שעות עבודה ומנוחה (1951), חוק שירות התעסוקה (1959), חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (1996), החוק למניעת הטרדה מינית (1998), חוק העובדים הזרים (1991), חוק עבודת נשים (1954), חוק הודעה לעובד – תנאי עבודה (2002) וחוק הגנה על עובדים.
מהו בית דין לעבודה?
בית דין לעבודה הוא למעשה מערכת משפטית בלתי תלויה, שתכליתה לעסוק בתחומי השיפוט הדנים בסוגיות של ביטחון סוציאלי ודיני עבודה.
לאחר חקיקת החוק, קמו ברחבי הארץ מספר בתי דין לענייני עבודה, שטפלו באי הצדק שנעשה לעובדים ולמעסיקים גם יחד במקום העבודה.
כיום, בתי הדין לענייני דיני עבודה מוצפים בתביעות ופניות של אזרחים, אשר זכויותיהם הבסיסיות בתחום העבודה נפגעו או כי תנאי עבודתם הורעו בתקווה להבטיח את מימוש זכויותיהם בין כותלי בית המשפט.
הסוגיות המשפטיות בהן דן כל בית דין לעבודה הנן הבאות: תביעות בנושא המוסד לביטוח לאומי, תביעות בנושא קרנות הפנסיה או קופות הגמל, תביעות בנושא הפרת הסכמים קיבוציים, תביעות בתחום פגיעה בחוקי עבודה (כגון: יחס עובד מעבד, הסכמי שכר, הלנת שכר, הרעת תנאים, הודעה מוקדמת, הפליה במקום העבודה ועוד) ותביעות בין עובדים לארגוני עובדים.
במידה ונפגעו זכויותיך כעובד מה תוכל לעשות בנידון?
במידה ומעסיקך פגע באחת מזכויותיך הבסיסיות כעובד, אנו ממליצים לפנות אל עורך דין הבקיא בתחום של דיני עבודה המתמחה בתחום של משפט העבודה בכדי לקבל חוות דעת מקצועית בנושא.
חשוב לפנות אל עורכי דין דיני עבודה, המתמחים במגוון סוגיות בתחום של דיני עבודה (לרבות: עריכת הסכמי סודיות ואי תחרות, עריכת הסכמי עבודה קיבוציים, תביעות בגין פיצויי פיטורין, הפרת הסכמי עבודה, רישיונות עבודה, הטרדה מינית במקום העבודה, דמי הבראה, יחסי עובד מעביד, תנאי עבודה, ימי מחלה ודמי הבראה ועוד) אשר צברו וותק בטיפול במשפט העבודה ומסוגלים להבטיח את פיצוייכם בעקבות ערעור מעמדכם במקום עבודתכם מכל סיבה שהיא.
שאלות נפוצות בתחום דיני עבודה
בשנים האחרונות, אנו עדים לשינויים רבים הנעשים בתחום של דיני עבודה, אולם בד בבד עדיין ניתן לראות מעשי עוולה רבים של מעסיקים המנשלים את עובדיהם מזכויותיהם הבסיסיות.
משרדי עורכי דין רבים, המתמחים בתחום של דיני עבודה על גווניו השונים נתקלים בשאלות בוערות בתחום של דיני עבודה לרבות:
- האם גבר נשוי ואב לארבעה ילדים, העובד בשכר מינימום ושאשתו הינה עצמאית, יכול להתפטר מעבודתו ולקבל פיצויי פיטורין בגין הצורך שלו כהורה לסייע בטיפול בילדים?
- האם עבודת מלצרות מחייבת את המעסיק לתשלום של שכר מינימום בסיסי מלבד הטיפים?
- האם מבחינה חוקית יש באפשרותו של המעסיק לפטר עובד בזמן מחלתו?
- האם מותר לפטר עובד ממקום עבודתו ללא הודעה מוקדמת, בהנחה שעבד במקום במשך חצי שנה?
- האם מותר למעסיק לדרוש בחזרה את עלויות ההכשרה של העובד, במקרה ועבר קורס הכשרה אשר תמורתו קיבל משכורת מלאה, במידה והפר את התחייבותו בחוזה העבודה לתקופה מסוימת של חודשי עבודה?
- האם הפחתת שכר בעקבות צמצום מכסת שעות העבודה המוטלות עליו, יכולה לשמש כעילה להרעת תנאי העבודה ולפיצויים במקרה של התפטרות ממקום העבודה?
- האם מעסיק של עובד, שצבר וותק של שנים בתפקיד בשרות המדינה יכול שלא לאשר לעובד קביעות?
- האם מותר למעסיק לפטר עובדת בהיריון?
- האם מותר למעסיק לא לשלם על שעות נוספות ועל ימי חופשה שלא נוצלו?
מכל מקום, בכל המקרים הללו, אם ברצונכם לקבל חוות דעת מקצועית, מהימנה ואמינה, תוכלו לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום של דיני עבודה ולהבטיח את מימוש זכויותיכם כחוק.
